נחליאלי ואח' נ' הראל חברה לביטוח בע"מ ואח'

פסק דין

1.עניינה של התביעה שלפניי בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 26.1.13 בפתח תקווה.

2.לטענת התובעים, פנו מרחוב אחד העם לרחוב רוטשילד וכ-100 מטר לאחר הפניה, פגע ברכבם מאחור רכב הנתבעות והסב לו נזק.

3.לטענת הנתבעות, רכבן נסע בצומת הרחובות רוטשילד פינת אחד העם, בכביש הראשי בנסיעה ישרה, כשלפתע וללא התרעה מוקדמת התפרץ רכב התובעים הנהוג בידי התובעת 2, אל תוך הצומת, וזאת תוך התעלמות מוחלטת מתמרור עצור אשר היה מוצב בכיוון נסיעתה. הנתבעים טענו כי רכב התובעים פגע ברכב הנתבעות וגרם לתאונה.

דיון:

4. התובעת חזרה בפני על גרסתה לפיה נסעה ברחוב אחד העם וביקשה לפנות לרוטשילד. התובעת טענה כי הסתכלה ימינה שמאל ופנתה לאט לרחוב רוטשילד. התובעת טענה כי החלה לנסוע ישר ברחוב רוטשילד כאשר לפתע חשה חבטה מאחור והבחינה כי רכב הנתבעים פגע בה מאחור. כשנשאלה התובעת מדוע הפגיעה ארעה בפינת הפגוש האחורי של רכבה ולא באמצעו, השיבה כי יתכן שהנתבעת סטתה על מנת למנוע את הפגיעה אך לא הספיק לה המקום. התובעת שבה וטענה כי הספיקה ליישר את רכבה ולנסוע ברחוב רוטשילד כמעט עד רחוב הרצל אליו היתה אמורה לפנות בטרם ארעה התאונה.

התובע העיד גם הוא כי אשתו הגיעה לכניסה לרח' רוטשילד ונעצרה בשלט העצור, הביטה לצדדים וכאשר הכביש היה פנוי, פנתה לרחוב רוטשילד. התובע טען כי המשיכו בנסיעה ישר וכאשר כמעט הגיעו לרחוב הרצל פגעה לפתע מכונית הנתבעים ברכבם מאחור בשל אי שמירת מרחק. התובע נשאל הכיצד גרסתו מתיישבת עם העובדה כי הנזק נגרם לצידו של הפגוש האחורי של רכבם והשיב כי הנתבעת הסיטה את רכבו אך הודה כי משער הוא שכך הדבר ארע מאחר ומבטו היה מופנה קדימה עד מועד התאונה.

5. הנתבעת 1 גם היא חזרה על גרסתה וציינה כי נסעה ברחוב רוטשילד והבחינה ברכב התובעים מגיח לרחוב ללא ציות לתמרור עצור הממוקם בנתיב נסיעתם. הנתבעת 1 טענה כי התובעים האטו את רכבם אך לא עצרו ונכנסו לכביש בו נסעה ואשר זכות הקדימה בו היתה נתונה לה. הנתבעת 1 טענה כי ניסתה לבלום את רכבה אך לא הספיקה וכך ארעה התאונה. הנתבעת 1 הכחישה את גרסת התובעים לפיה התאונה ארעה לאחר שמכוניתם התיישרה בהמשך הרחוב וטענה כי התאונה ארעה בצומת בו השתלבו התובעים בנתיב נסיעתה.

6. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ולאחר שעיינתי בתמונות הנזקים, אני קובעת שהאחריות לתאונה מוטלת על שני הצדדים, מעיקרי הטעמים הבאים:

בראש ובראשונה, התרשמתי לחיוב מעדותה הרהוטה, הבהירה והעקבית של הנתבעת 1 והיא מהימנה עלי. בנוסף, התובעים עצמם הודו כי השתלבו בנתיב הנסיעה של הנתבעת 1, קרי רחוב רוטשילד בו זכות הקדימה נתונה היתה לנתבעת 1. לא מצאתי לנכון לקבל את גרסת התובעים לפיה התאונה ארעה בהמשך הרחוב מהטעם שמיקום הנזקים איננו עולה בקנה אחד עם גרסה זו. שכן במידה וכך היתה התאונה מתרחשת הנזק היה של פגוש בפגוש, בעוד במקרה דנן, נראה בבירור כי הנזק נגרם לפינת השמאלית אחורית של רכב התובעים.

7. הואל והתאונה ארעה בעת שהנתבעת 1 אומנם נסעה בכביש בו זכות הקדימה מסורה לה, אך ממיקום הנזקים עולה כי התובעים כבר פנו עם מרבית מכוניתם לתוך מסלול נסיעתה בעת שהגיעה הנתבעת 1 למקום, היה על הנתבעת 1 להבחין בהם מבעוד מועד ולעצור את רכבה ובכך למנוע את התאונה. משלא עשתה כן הרי היא האחראית לקרות התאונה.

8. יחד עם זאת, אני סבורה שלתובעים "אשם תורם" לקרות התאונה. התובעים השתלבו בנתיב נסיעה ראשי ולא צייתו לתמרור עצור הממוקם במקום. לו היו עושים כן היו מבחנים בנתבעת 1 העושה דרכה בכביש. לפיכך, היה על התובעים לעצור, לנהוג בזהירות ולהמתין עד אשר הנתבעת 1 תחלוף והכביש יהיה פנוי וכך למנוע את התאונה.

משכך, מצאתי לנכון לייחס לתובעים "אשם תורם" של 50% לקרות הנזק.

בנוסף, מצאתי מקום להפחית את ההוצאות הנתבעות בגין ימי עבודה מהטעם שלא הוכחו באישור מעסיק ודו"ח רואה חשבון.

סוף דבר:

9. התביעה מתקבלת בחלקה. הנני מורה לנתבעים לשלם לתובעים סך של 2,281 (המהווים 50%) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, ביום 18.4.13 ועד למועד התשלום בפועל.

בנוסף, אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובעים הוצאות משפט בסך של 600 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, ד' חשון תשע"ד, 08 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: